1. כל הסיכונים האפשריים נותחו במסמך הסביבתי, והוצגו הדרכים למניעתם ודרכי הטיפול בתרחישי תקלה ואסון שונים. על בסיס זה ניתן אישור הרשויות, כולל משרד הגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים, לביצוע הקידוחים.
2. הקידוחים ילוו ויפוקחו בצורה הדוקה על ידי צוות מעקב שיכלול נציגי מועצה, רט"ג, הגנת סביבה ומשרד האנרגיה.
3. החברה מחויבת להפקיד ערבויות ולהחזיק ביטוחים מתאימים.
ההגנה על הסביבה היא מרכיב מרכזי בפעילות החברה ואנו פועלים ע"פ הסטנדרטים המקצועיים המחמירים ביותר. ראוי גם להזכיר שמאות קידוחים כאלה בוצעו בישראל, ומיליוני קידוחים נקדחו בעולם ללא כל נזק.

נושא ההגנה על מקורות המים השונים נותח בהרחבה במסמך הסביבתי. נסקרו כל המקורות הקיימים, נותחו הסיכונים האפשריים והוצגו הדרכים למניעה ולטיפול. נתונים אלה הוצגו למשרד להגנת הסביבה ולרשות המים אשר נתנו אישורם.( אישור רשות המים, אישור המשרד להגנת הסביבה) חשוב לזכור כי קידוחי חיפוש לנפט נעשים מדי יום באלפי אתרים ברחבי העולם, ולמעלה מחמש מאות קידוחים כבר בוצעו במדינת ישראל.
לגופו של ענין: בגולן קיימות שתי שכבות של מי תהום בתת הקרקע. האחת מעל שכבת הנפט והשנייה מתחתיה. אל השכבה התחתונה אנחנו כלל לא מגיעים ואף שומרים מרחק זהירות על פי הנחיות רשות המים. כל ההערכות אף מצביעות על כך ששכבה זו גם מבודדת על ידי שכבות סלע הבנויות בחלקן ולסירוגין משכבות בלתי חדירות . לגבי השכבה העליונה, אותה חוצה הקידוח בשלבים המוקדמים. אנו נשתמש בטכנולוגיות קידוח בדוקות ומוכרות שיבטיחו כי לא יהיה שום מגע בין שכבת מי התהום לנפט בשל יצירת חציצה, באמצעות החדרת צנרת אטומה (casing) בקטרים שונים, מילוט מלא ואיטום המרווח שבין הצנרת ודופן הקדח. (אינפוגרפיקה המתארת את התהליך)
שיטת הקידוח המתוכננת בגולן הינה שיטה קונבנציונאלית הרווחת ומוכרת מזה עשרות שנים בכל רחבי העולם וברבים מהם חודרת דרך יחידות מפיקות מים. בישראל למשל, מאות הקידוחים שבוצעו ביבשה לחיפוש נפט עברו רובם ככולם דרך יחידות המשמשות להפקת מים

החברה כפופה מכורח החוק לכל התקנות המחייבות של המשרד להגנת הסביבה, לפיקוח ולאכיפה של הגורמים הסביבתיים הפועלים תחת המשרד להגנת הסביבה. יתרה מכך, משרד האנרגיה קבע את ההנחיות להכנת המסמך הסביבתי בתיאום ובשיתוף משרד הגנת הסביבה (שני המשרדים חתומים על ההנחיות). המסמך נבדק על ידי אנשי המקצוע מהמשרד להגנת הסביבה. כמו כן, למשרד הגנת הסביבה נתונה הסמכות הכללית להתערב במידה והדבר דרוש להגנה על הסביבה, כולל סנקציות במקרה של הפרת התקנות והחוקים בתחום הגנת הסביבה – ממש כמו כל יזם שבונה פרויקט אחר.
בנוסף- בהחלטת הועדה המחוזית צפון, שהתקבלה בחודש ינואר 2014, הוחלט על הקמת צוות מעקב שיפעל בסמכות הועדה המחוזית ויפקח על העבודות בשטח ובו יהיו נציגים של המשרד להגנת הסביבה.

חוק הנפט קובע שכל פעולת קידוח חייבת להתבצע בכפוף לקבלת אישורי כל הרשויות המוסמכות ובכפוף לכל דין. כלומר, החברה נדרשת לעמוד בדיני איכות הסביבה כמו כל חברה אחרת, ללא קשר לכך שפעילותה מוסדרת בראש ובראשונה בחוק הנפט. יתר על כן, הדרישות הסביבתיות מוטמעות באופן מפורש גם בהליך התכנוני: תקנות הנפט שנכנסו לתוקף ב2012 מוגדר במפורש הצורך בהכנת מסמך סביבתי מקיף לשם קבלת אישור ועדת התכנון.
החוק מגדיר זאת כך: "מסמך סביבתי – מסמך שיוכן ע"פ הנחיות משרד האנרגיה והמים בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה ויפרט את ההשפעות הסביבתיות , לרבות השפעות על מקורות המים, הקרקע, האוויר, הים, ערכי הטבע והנוף … וכן המלצות ביחס להנחיות והאמצעים הנדרשים לצורך מזעור ההשפעות האפשריות מפעולות החיפוש, וכן הוראות ביחס לשיקום האתר עם סיום הפעילות של המבקש בשטח".

מדינת ישראל, באמצעות משרד האנרגיה, העניקה לחברת אפק רישיון לחיפוש נפט וגז בהתאם לחוק הנפט. רישיון זה העניק לחברה את הזכות לצאת לדרך, אולם חשוב לזכור כי כל הפעולות שתבצע החברה כפופות לכל יתר דרישות הדין הישראלי – חוקי התכנון, הגנת הסביבה, הבטיחות והעבודה וכן הלאה.
בנוסף, בשנת 2012 עודכן חוק הנפט באמצעות תקנות חדשות המחייבות את מחפשי הנפט והגז בקבלת אישור הועדה המחוזית במסגרת הליך שכולל גם הגשת מסמך סביבתי מקיף על פי הנחיות משרדי האנרגיה והגנת הסביבה. לא ניתן לעלות לשטח ללא אישור הועדה המחוזית.

שטח אזור ההפקה תלוי בכמות הנפט המופקת, אך ניתן לומר כי באמצעות שיטות הפקת הנפט הקיימות כיום ניתן יהיה להפיק נפט משטח גדול בתת הקרקע תוך שימוש בדונמים מועטים בלבד על פני הקרקע. לשם המחשה, אם בעבר נדרש שטח של 20 דונם להפקת 5000 חביות נפט ביום, כיום ניתן לבצע פעילות זו משטח של 5 דונם. בנוסף ישנה גמישות רבה למיקום אזור ההפקה בפני הקרקע, כך שניתן למקמו בהתאם לתנאי הנוף והסביבה באזור. השיטות הקיימות מאפשרות להשאיר חתימה מינימלית על פני השטח ולשמור על הגולן ירוק, תיירותי וחקלאי.

לא! החוק הגדיר בצורה ברורה מאוד כי לא יתכן מעבר ישיר להפקה המסחרית, וכי בין תום קידוחי הסקר להפקה המסחרית צריכים להתקיים מספר תהליכים. הראשון הוא בחינה מדוקדקת של מדינת ישראל בכל הנוגע להתכנות הכלכלית והסביבתית להפקה מסחרית של המשאב, ולאחר מכן הגשת תוכנית מתאר מפורטת לרשויות התכנון והבניה ואישור שינוי תב"ע תהליך זה הינו פתוח לציבור. נושא זה מפורט במפורש בהחלטות הועדה המחוזית.

במידה ויוכח קיומו של מאגר נפט בר הפקה בגולן, נצטרך לפנות לקבל אישור רשמי על כך מהמדינה . לאחר קבלת אישור זה אנו נפעל מול מועצה אזורית גולן ומשרדי הממשלה הרלוונטים לבניית תוכנית מתאר מותאמת במסגרתה יבחנו מספר אתרים שיהיו אופטימלים להפקת נפט. רק לאחר השלמת שלב התכנון ניתן יהיה לצאת לפיתוח של המאגר, במסגרתו יופק הנפט ממספר מצומצם של אתרים.
כל אתר יהיה בגודל של מספר דונמים, והוא יתוכנן על פי הנחיות הרשויות ובאופן המצמצם את ההשפעה הסביבתית.