"אנחנו בכיוון הנכון - אבל הדרך עוד ארוכה"

מישי (מיכאל) ג'ונאס, מנכ"ל משותף בחברת אפק, חי בישראל כבר יותר מ-10 שנים. המנכ"ל הצעיר וחדור המוטיבציה הגיע לכאן בגיל 20, מיד אחרי החתונה שלו, מריברדייל ניו יורק, שם גדל במשפחה חמה להורים ציונים. "ישראל תמיד הייתה במרכז הבית אצלנו", הוא מספר. "תמיד ידעתי שהמטרה שלי היא לעלות לישראל וברגע שיכולתי – עשיתי את זה".

עם סיום לימודי כלכלה ושיווק באוניברסיטת בר אילן, השתלב מישי ב-IDT – חברת התקשורת שהקים לפני 30 שנה אביו, הווארד ג'ונאס. IDT נחשבת לאחת מחברות התקשורת הפרטיות הגדולות בעולם. "זו לא חברה שהרבה אנשים ברחוב מכירים, אבל בערך 12%-9% מהשיחות בעולם עוברות איך שהוא דרך הרשת שלנו".

בימי טרום חזון הנפט של המשפחה, כיהן מישי בכמה תפקידים בכירים ב-IDT בישראל ובאירופה, עד שלפני כ-8 שנים התעורר אצל אביו הרעיון לייסד חברת אנרגיה בישראל. היעד היה פצלי שמן – שיטת הפקה בתחום האנרגיה והנפט לה חזו מדענים ואנשי מקצוע מהתחום הצלחה רבה. החברה החלה בתהליך לחיפושי נפט בחבל עדולם שבשפלת יהודה שנמשך חמש שנים, אך לבסוף לא יצא אל הפועל בגלל התנגדות הארגונים הירוקים.

Mishi Blog

"עבדנו קשה מאוד בשפלת יהודה", אומר מישי. "התהליך היה מסובך מאוד, ואת התוצאה כולם יודעים. עבדנו בכל הכוח במשך חמש שנים, הבאנו יועצים מכל העולם, חברות הנדסיות וקידוחים, עבדנו ברמה המקצועית ביותר האפשרית – בהובלת המעבדה שלנו שעשתה עבודה מדעית שטרם נראתה כמוה בתחום – כדי שיבואו מכל העולם, יסתכלו על העבודה שלנו, ויגידו 'זו העבודה הכי טובה שראינו אי פעם'. כך זה גם היום, דרך אגב, 100% זה מספר קטן מול מה שהעובדים של אפק עושים היום", הוא אומר. "בסופו של דבר אמנם יצאנו מהפרויקט בחבל עדולם בהפסד גדול, אבל עצם העבודה שעשינו בשפלת יהודה הובילה אותנו מבחינה מדעית להבנה כך עמוקה ביותר בגיאולוגיה של ישראל".

ואיך נולדה המחשבה לחפש נפט ברמת הגולן?

"בזכות עבודה המהפכנית שהמדענים והמעבדה שלנו עשו, עלו אצלנו המון מחשבות. בין היתר, במהלך העבודה בחבל עדולם חקרנו את הסלעים ותת הקרקע. בניסוי הראשון שביצענו, בו חיממנו את הסלע שהוצאנו מהקרקע לטמפרטורה גבוהה בכדי להוציא ממנו את הנפט, הצלחנו להוציא נפט בטמפרטורה נמוכה ממה שחזינו. בדיעבד גילינו שהטעות בניסוי נבעה מהמדחום שהשתמשנו בו. באחד הימים ישבתי עם ד"ר יובל ברטוב, הגיאולוג הראשי שלנו, ושאלתי אותו: 'תגיד, אם יש נפט בשפלה – לאן הוא זרם?'. יובל אמר, 'אולי דרומה, אבל מצד שני יש לו מספיק מקום בסלע בתת-הקרקע כדי שיישאר שם'".

כפי שברטוב עצמו סיפר בריאיון אחר: "בערב, בבית, פתאום עלתה בי המחשבה שאם זה אולי קרה בשפלה, למה שזה לא יקרה ברמת הגולן? יש שם את אותו סוג סלע, יותר חם שם, יש יותר מקום וגם בעבר ביצעו שם בדיקות ואמרו שיש שם נפט. חזרתי לעבודה, ופתחתי את החומר על הקידוח הניסיוני שבוצע בעין סעיד (נחל מיצר) ב-1981 ואורו עיני: ראיתי שהחוקר שחיפש שם מים כתב שנמצא במקום נפט בתוך הסלע. מיד הלכתי ללוגים החשמליים (הליך שנועד לבדוק את התכונות של הסלעים, כגון אקוסטיות, רדיואקטיביות, סוג הסלע, סוג הנוזל או הגז שבסלע ועוד), וראיתי בדיוק את התוצאות שהוכיחו לי מה שחשבתי – יש סימנים לנפט נוזלי באזור".

אתה מצטער על איך שהדברים התפתחו בשפלת יהודה?

"אני מצטער שהמדינה לא הרוויחה. היה מדובר שם על 60 מיליארד חביות נפט, בשווי של מיליארדי שקלים. אמנם זה היה לוקח שנים של עבודה, תוך פיקוח הדוק על נושאי איכות הסביבה, אבל זה היה קורה בסוף".

Protecting

במהלך המאבק נגד הקידוחים, המתנגדים לא חסכו כמעט בשום אמצעי – גם פיזי. זה פגע בך ברמה האישית?

"בכלל לא, בגלל שאני מאמין במהות ואיכות העבודה שאני עושה. אז מבחינתי מה שאני עושה עכשיו זה 100% נטו שירות למדינת ישראל. אני מאמין באמונה שלמה שנפט זה דבר טוב לישראל. רק כדי שאנשים יבינו – בשנה שעברה שילמנו 10 מיליארד דולר עלויות ייבוא רק בשביל לייבא נפט מאזרבייג'ן, שחלק מהסכום הלך גם לשכנינו מטורקיה עבור דמי מעבר במצרי הבוספארוס. אז אמנם זה לא כיף לשמוע שאומרים לך דברים לא טובים, אבל אני מאמין בדרך שלנו".

מה שמדאיג את רוב האנשים זה לא אם ימצאו נפט בישראל, אלא החשש שהאזרח הפשוט לא יזכה ליהנות מהכסף שייכנס מהנפט. כיצד אתה יכול להשיב על הטענה הזו?

"ראשית חבל שאין לאזרחים אמון גם ביזמים וגם באכיפת החוק בישראל. כשאני שומע את השאלה הזו, לא עולה על דעתי אפילו לרגע אחד שאני אפגע בכנרת, מבחינת איכות הסביבה, או באזרחי ישראל, מבחינת התמלוגים. אבל החברה הישראלית, אולי בגלל תקדימים מהעבר, נכוותה ואולי לא סומכת על הרגולטורים, אבל העובדה הפשוטה היא שאנחנו פשוט לא יכולים לא לשלם מסים. להפך – אנחנו רוצים לשלם מסים. ידענו מראש, עוד לפני שהתחלנו בפרויקט, ש-65% מרווחי החברה ילכו לממשלה. אבל יותר חשוב לנו שאנחנו יכולים לייצר עבודה לתושבי הגולן ולחולל פה מהפכה שתהפוך את ישראל למעצמת נפט – זה אפילו יותר גדול עבורנו מאשר הרווחים מהנפט. במצב הגאו-פוליטי והכלכלי של ישראל, תרחיש שבו יגמר הנפט במדינה הוא לא לגמרי דמיוני. תארו לכם שלא מגיע נפט – המשק ישותק, בתי חולים לא יעבדו, האוכל יגמר – וזה עוד לפני שדיברנו על שעת חירום".

מה עם אנרגיה חלופית?

"אנרגיה חלופית זה חשוב מאוד וצריך לחשוב על העתיד. אבל אם היית מוציא עכשיו את כל האנרגיה הפוסילית מהחשבון, 95% מהכוח העולמי היה משתתק. רוצים להשקיע באנרגיה חלופית? מעולה. רק על תדברו על אנרגיה חלופית לפני שהיא באמת נכנסה לשימוש. הרי ברור שהתהליך הזה ייקח עוד הרבה זמן. בינתיים צריך לחשוב על הנפט. הרי האנרגיה צריכה לבוא מאיפה שהוא. לכן עד שיהיה פתרון חלופי, נפט בגולן זה הפתרון הכי טוב, והכי נוח, והכי כחול-לבן".

מה העקרונות המנחים אותך כיום כמנכ"ל החברה?

"אנחנו משקיעים כיום הרבה זמן והרבה מחשבה על איך להיות שותף מקומי טוב ואזרח עסקי טוב – מה שנקרא בארה"ב Corporate Citizen. קודם כל מול האנשים שבאים לעבוד פה וחוזרים הביתה עייפים אבל שמחים מאוד, וזה הדבר הכי חשוב; גם מבחינת הקהילה; גם מבחינת שקיפות; וגם מבחינת איכות הסביבה, שזה דבר הראשון במעלה – מהאדם שמוביל את המשאית ועד האדם שמוביל את החברה.

"אנחנו יודעים שאנחנו עובדים באחד המקומות היפים בעולם, ואנחנו יודעים שזו אחריות גדולה, אבל זו אחריות שאנחנו מתכוונים לעמוד בה. אנו רוצים שהפרויקט הזה יהיה פרויקט דגל של מדינת ישראל. ברמה הרגולטורית אנו עובדים מול רגולטורים טובים, חכמים, עם דרישות גבוהות מאוד, אבל כולם רוצים לשתף פעולה ולגרום לפיתוח. הם רוצים לעבוד, באים לפה כל הזמן, מפקחים עלינו, לוקחים דגימות, בודקים את רמת הבטיחות – ואנחנו עובדים מצוין בשיתוף פעולה".

בכל יום שעובר אתה נהיה יותר או פחות אופטימי?

"כבר הרחתי פה נפט, כבר ראיתי פה נפט ולכן אני אופטימי מאוד. כל יום שעובר נותן לנו עוד מידע והמידע הזה מוביל אותנו רק בכיוון הנכון, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה. את הדרך הזו אנו נמשיך לעשות בצורה יסודית ומקצועית ותוך ראייה ארוכת טווח – כפי שעשינו עד עכשיו. באמת שיש לנו על מה להיות גאים. אני מזמין את כולם לבוא ולראות, כי אין כמו מראית עיניים".

אפשר לקרוא ולגלות עוד:

  • שניר ויובל עובדי חברת אפק
    קראו את המאמר לחצו כאן >
  • ממצאים מהאתר
    קראו את המאמר לחצו כאן >
  • Header
    קראו את המאמר לחצו כאן >